הוועדה מונתה כדי לבחון את הנהלים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית במצבי פרידה וגירושין ולצורך מתן המלצות לגבי המשך הישארותו או ביטולו של סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המכונה "חזקת הגיל הרך". סעיף זה מקבע למעשה את האם כהורה המשמורן הבלעדי לילדים מתחת לגיל 6.
למרות שעקרון העל המנחה את בתי המשפט בקביעת משמורת ילדים הוא עקרון טובת הילד- הרי שבפועל ידיהם של השופטים היו כבולות עקב החוק הנ"ל, וכך גם במקרים בהם טובת הילדים הייתה להיות במשמורת אביהם או במשמורת משותפת- הדבר נמנע מהם.
והנה אנו מתבשרים כי לאחר תקופה כה ממושכת, הצליחו "טובי המוחות" להגיע למסקנה המובנת מאליו:
יש לבטל את ההמלצה המקנה באופן אוטומטי משמורת לאם על ילדים מתחת לגיל שש שנים, וזאת מתוך הכרה בעקרון הבסיסי כי לילדים יש שני הורים במהלך הנישואין ומן הראוי שהם יזכו לשני הורים גם לאחר שהנישואים מסתיימים, ובמידה שווה.
כפי שהוכח גם במדינות אחרות בהן בוטל החוק הדרקוני הזה, הרי שצעד זה היה הגיוני ,חכם וצודק: כך מובטחת זכותם של הילדים לגדול עם אהבתם ותמיכתם של שני הוריהם. בזכות ביטול החוק הזה עברה תשומת הלב מדאגה לזכויות ההורים לדאגה לטובת הילדים.
ואולם, אתרי האינטרנט התמלאו לאחרונה בתגובות זועמות מטעם ארגוני נשים שונים הנמנים על הפמיניזם הרדיקלי הקיצוני בישראל. באמת שניסיתי להבין מה באמת מפריע לכל אותן "פמיניסטיות", שטובת הנשים בגרונן: הרי לכאורה אותן דוברות נרגנות, הנלחמות להשגת שוויון וצדק חברתי ,לדבריהן, היו צריכות להיות הראשונות שיתמכו בביטול החוק הארכאי הזה שמקבע אפליה, חוסר צדק ואי-שוויון .
יתרה מזאת, הרי שהחוק הזה, שמטרתו להגן כביכול על הנשים ה"מסכנות" ו"חסרות האונים" במצבי גירושין, מנציח למעשה את התפקיד הסטריאוטיפי של האם הנשארת לטפל בילדים, תוך הקרבת הקריירה שלה וחוסר התפתחותה במישור המקצועי. כך למעשה מהווה התנגדות זאת אנטי תזה מובהקת לעקרונות הפמיניסטיים האמיתיים.
מקריאת הטיעונים חסרי ההגיון של ארגונים אלה, מתקבל הרושם כי מדובר בארגוני נשים מיליטנטיים , הפועלים באופן שבו המטרה מקדשת את כל האמצעים. המטרה היא לקדם את עליונותן של הנשים בישראל, בכל תחומי החיים, אם לצורך ואם שלא לצורך, גם אם הדבר מצריך סילוף קיצוני של המציאות ואף אם הדבר פוגע בזכויותיהם של אבות ושל ילדים שטובתם צריכה להיות נר לרגלינו.
בקרב המתנגדים לביטול חזקת הגיל הרך לא עולה אפילו ההרהור הקל שבקלים על הילדים או טובתם. ההסבר העיקרי שלהם הוא כי ביטול החוק יביא לפגיעה בטובתה (הכלכלית) של האמהות ה"אומללות". לטענתם- הנשים נתונות בעמדת נחיתות בהליכי הגירושין , ואילו החוק הזה נועד לצמצם את אי השוויון הקיים כלפי נשים, לכאורה.
אלא שכאן מתגלה במלוא הדרה ההונאה והצביעות הקשות של ארגוני הנשים: אכן קיים אי שוויון במצבי גירושין: אלא שהוא פועל באופן מובהק וחסר בושה דווקא לטובת הנשים: הן אלה שמקבלות מדי חודש תשלום חודשי מהאב , גם אם משכורתן טובה משלו, כאילו הן היו "אופריות" בלבד שנותנות את שירותיהן בשכר, הן אלה שזוכות בהכרה שערורייתית מרשויות המדינה כאמהות "חד-הוריות"-דבר המקנה להן הטבות מפליגות בתשלומי שכר דירה, ארנונה ומענקים שנתיים. הן אלה שעד כה זכו בד"כ להתחלק עם בעליהן במשכורות העתידיות ובקרנות הפנסיה שלהם, כאשר הן לכאורה הקריבו את הקריירה שלהן בעבור הטיפול בילדים, הן אלה שעד כה זכו אוטומטית לקבל את הילדים למשמורתן, ללא קשר לכישוריהן כאמהות , או לרמת תפקודן כמטפל העיקרי המהלך הנישואין. לא אחת נדהמנו לגלות כיצד אמהות "מסורות" שכאלה נתגלו אחר כך כיצורים מטורפים המתעללים בילדיהן ללא רחם. אילו באמת הנשים היו כל כך "נחותות" ופגיעות מהליכי הגירושין - הרי שלא מובן הכיצד במדינתנו הנשים הן שיוזמות כ -90% ממקרי הגירושין?
המסקנה העיקרית של ועדת שניט בדבר הצורך לבטל את חזקת הגיל הרך- הינה מבורכת. אין ספק כי הוחל בעשיית תיקון של עוול היסטורי.
העיקרון היחיד שצריך להנחות בקביעת המשמורת הוא עקרון טובת הילד. מן הראוי כי במצבי גירושין תינתן האפשרות לבני הזוג לכונן משמורת משותפת שוויונית ומלאה. אפשרות זו צריכה לשמש כברירת המחדל במצבי גירושין עבור הורים שרוצים זאת ומסוגלים לכך.
אין צורך לכנות זאת בשמות שהם "פוליטיקלי קורקט" שיהיו נעימים לאוזנם של ארגוני הנשים- כמו "אחראיות הורית משותפת" . אחראיות הורית היא דבר המובן מאליו מעצם המחויבות של שני ההורים לילדיהם. יש לכנות זאת "משמורת משותפת", כפי שנהוג גם במקומות אחרים בעולם.
זוהי הצורה היחידה שתוכל להבטיח את טובת הילד ללא כל שיקול זר אחר.
ד"ר מוטי חיימי
מומחה ברפואת ילדים ובהמטו-אונקולוגיה ילדים,
פעיל להשגת שוויון בהורות ושמירה על טובת הילד
מומחה ברפואת ילדים,
מומחה בהמטו-אונקולוגיה -ילדים,
פעיל חברתי למען שוויון בהורות ושמירה על טובת הילד
מומחה בהמטו-אונקולוגיה -ילדים,
פעיל חברתי למען שוויון בהורות ושמירה על טובת הילד
